חכמה נשית - חכמת המעגל

הרבה פעמים הרגשתי איזה קונפליקט לא מוסבר עם העולם. משהו בקצב, ביחסים בין בני האדם, ביחס של האדם לסביבה ולאדמה, בהיררכיות החברתיות והתרבותיות, בריחוק, בחוסר יושרה.. כל כך לא תאם את הבפנים שלי. את האמת שלי.

כשהייתי קטנה יותר לא קלטתי את זה, זה היה נראה לי הזוי. שאלתי את ההורים שלי למה יש מלחמות והפצרתי בהם שזה לא הגיוני. הייתי רבה עם המורים, "חוצפנית", מנסה להסביר להם שיידברו אליי בגובה העיניים. הסתכלתי על מקומות עבודה ולא הבנתי איך אנשים מבלים כל כך הרבה זמן ביחד ולא באמת מכירים אחד את השני ומדברים מהלב. כאבה לי הווסת והתרעמתי למה לא נותנים על זה יום חופש.

ניסיתי להתאים את עצמי ולקבל את היחס הזה ובמקביל ניסיתי להיאבק בו כי כמה שניסיתי – לא הצלחתי זה לא תאם אותי.

יצאתי החוצה לחפש שפה אחרת והגעתי לכל מיני מקומות ואנשים. בתחנות האחרונות שלי נחשפתי לחכמה הנשית והעמקתי לתוכה עוד בלימודים שלי גינקוסופיה- חכמת האישה השלמה. ראיתי כמה חסרה לי בעולם חכמה נשית – וכמה אני רוצה לתת לה יותר ויותר מקום.

אחד מעקרונות המפתח בחכמה הנשית זה עיקרון המעגל לעומת איך שהעולם שלנו מתנהל היום בצורת פירמידה - היררכיה.

בתפיסה של מעגל אנחנו רואות שכולנו מחוברות ומחוברים. כל הקהילה והעם שלנו, כל האנושות, כל היצורים החיים וכל החומרים. כשחולייה אחת במעגל נפגעת, כולנו נפגעים. כשחולייה אחת במעגל משגשגת, היא תורמת לשיגשוג של כולנו. במעגל אנחנו רואות שיש לנו אחריות זה לזו, שותפות, כולנו מחזיקות ומחזיקים את המעגל, ביחד. זה לא מירוץ וגם לא איש ואישה לעצמם. במעגל אנחנו רואות שלכל חולייה ייחוד וערך. לילדה ולילד, לנער ולנערה, לאיש ולאישה, לזקנה ולזקן. לכל חלק חשיבות, כל חלק תורם למעגל. במעגל אנחנו מעריכים את כל החכמות, את כל הקולות והגוונים. המבוגר לא יותר טוב מהילד וראש הממשלה לא יותר טוב מהאזרחים. מתוך זה במעגל לכל אדם יש קול וכל אדם מוערך. למעגל יש הרבה צבעים! הוא מגוון וחוגג שונות, כי הוא יכול להכיל אותה, היא לא מאיימת עליו, להפך – היא יוצרת אינטילגנציה רחבה ועמוקה יותר.

התפיסה של העולם כמעגל או כפרמידה גוזרת את כל התפיסות האירגוניות, החברתיות, החינוכיות, הטיפוליות והקהילתיות שלנו. אפשר להעמיק ולהגות בזה הרבה.

איך העולם היה נראה אם הוא היה מתנהל במעגל?

התפיסה הזאת משפיעה גם על התפיסה שלנו את עצמינו- כי בכל אחד ואחת מאיתנו יש מעגל פנימי של קולות, צדדים וביטויים.

חלקם מקבלים מקום וזוכים להערכה חלקים מדוכאים ומושתקים חלקם דומיננטיים יותר ומתבטאים רוב הזמן חלקם פחות ומקבלים ביטוי רק ברגעי חסד מיוחדים. כתרבות פירמידית מוכתב לנו מה החלקים הרצויים ומה לא. אבל במעגל הפנימי שלנו יש כל כך הרבה קולות!

יש גם את האוהבת וגם את הפוחדת גם את האישה שיודעת מי היא וגם את זאת ששוכחת גם את הילדה שיכולה להשתולל ולהשתטות וגם את הנערה שיכולה לכעוס ולהתמרד וגם את האישה שמזינה ויוצרת וגם את הסבתא שרגועה ויודעת. לפעמים אני כוהנת ולפעמים אני לוחמת ולפעמים מכשפה ולפעמים מרפאת. לפעמים אני לילית ולפעמים אני חווה ולפעמים אני בשאול ולפעמים אני בשיא החיים.

למה שנהיה חלקיות? מפוצלות? למה שלא ניתן מקום לכל היופי והמגוון שבנו? הצדדים האלה לא סותרים ולא מגבילים (כפי שנהוג לתפוס בפרמידה), להפך – הם משלימים ומעשירים!

מה יקרה כשניתן מקום לכל החלקים והחכמות בנו? איך החיים שלנו יראו אז?

יש בי תפילה שנקבל את כל החלקים בנו ונחגוג אותם שנזכה לחיות בהלימה בין הפנים לחוץ שנזכר בחכמת המעגל וכך קורה.